יש החלטות שאנחנו נוטים לדחות כי הן מרגישות שייכות לשלב אחר בחיים.
צוואה היא אחת מהן.
אנשים צעירים, הורים לילדים קטנים ואפילו מי שכבר רכשו דירה וצברו נכסים אומרים לא פעם: "צוואה? יש לי עוד הרבה שנים לחשוב על זה."
אבל צוואה אינה באמת שאלה של גיל.
השאלה החשובה היא אחרת: אם לא קבעתם בעצמכם מה יקרה לרכוש שלכם - האם אתם יודעים מה החוק יקבע במקומכם?
זו נקודת המוצא שכדאי להכיר.
אין צוואה? זה לא אומר שאין כללים
כאשר אדם נפטר מבלי שהותיר צוואה, בני המשפחה אינם פשוט מחליטים ביניהם כיצד לחלק את הרכוש.
במצב כזה נכנסים לתמונה כללי הירושה על פי דין הקבועים בחוק הירושה, תשכ"ה-1965. זהות היורשים וחלקם בעיזבון נקבעים בהתאם למצב המשפחתי ולקרבה המשפחתית למנוח.
לכן, גם אם מעולם לא ערכתם צוואה, קיימת למעשה ברירת מחדל משפטית לגבי חלוקת העיזבון.
ומכאן מגיעה השאלה שאני חושבת שכל אדם צריך לשאול את עצמו:
האם ברירת המחדל של החוק היא גם הבחירה שלי?
אם התשובה היא "אני לא יודע", או "לא בדיוק" - כדאי לפחות לבדוק את הנושא.
"אבל אנחנו נשואים. ברור שהכול יעבור לבן או לבת הזוג"
לא בהכרח.
זו אחת ההנחות שכדאי להיזהר מהן.
כאשר אדם נשוי נפטר ללא צוואה, בן או בת הזוג אכן עשויים להיות יורשים על פי דין, אבל הם אינם בהכרח היורשים היחידים. החלוקה תלויה גם בשאלה אילו קרובי משפחה נוספים הותיר אחריו המנוח.
מדריך רשמי של משרד המשפטים בנושא היערכות לפטירה מציין כי בן הזוג יורש את מיטלטלי משק הבית והמכונית המשותפת ולפחות 50% מיתרת העיזבון, כאשר חלקו המדויק תלוי בקרובי המשפחה שעמם הוא יורש.
לכן המשפט "אנחנו נשואים, אז הכול מסודר" הוא לא תחליף לבדיקה משפטית של התוצאה בפועל.
זוג צעיר, שני ילדים ודירה - למה בכלל לחשוב עכשיו על צוואה?
דווקא זו דוגמה טובה לכך שצוואה אינה מסמך של הגיל השלישי.
נניח שבני זוג בשנות השלושים או הארבעים לחייהם רכשו דירה ויש להם שני ילדים קטנים.
הם עובדים, משלמים משכנתה, חוסכים לילדים ומתכננים את השנים הבאות. מבחינתם, צוואה יכולה להרגיש כמו הדבר הכי רחוק מהחיים שלהם.
אבל למעשה, כבר קיימים כאן שלושת הדברים שהופכים את השאלה לרלוונטית מאוד:
משפחה, ילדים ורכוש.
השאלה איננה אם בני הזוג "מבוגרים מספיק" כדי לערוך צוואה, אלא האם כל אחד מהם יודע מה יקרה לזכויותיו ולרכושו אם לא יהיה שם כדי לקבל את ההחלטה בעצמו.
זו כבר שאלה אחרת לגמרי.
צוואה לא מיועדת רק למי שיש לו הרבה כסף
גם זו תפיסה שאני פוגשת לא מעט:
"אין לי הון גדול. בשביל מה אני צריך צוואה?"
אבל עבור רוב המשפחות, דירת המגורים לבדה היא אחד הנכסים הכלכליים המשמעותיים ביותר שיצברו במהלך חייהן.
לכך יכולים להתווסף כספים, זכויות ונכסים נוספים.
לפעמים דווקא כאשר עיקר הרכוש המשפחתי מרוכז בדירה אחת, חשוב במיוחד להבין מה עלול לקרות לזכויות בה לאחר פטירה.
לכן השאלה איננה כמה אתם "עשירים".
השאלה היא האם יש לכם משהו שחשוב לכם מה יקרה איתו - ומישהו שחשוב לכם לדאוג לו.
ובפרק ב'? כאן התמונה כבר יכולה להיות מורכבת הרבה יותר
דמיינו מצב אחר.
לאדם יש ילדים מנישואים קודמים. לאחר הגירושין הוא מכיר בת זוג חדשה, והשניים חיים יחד במשך שנים.
ייתכן שיש דירה שנרכשה לפני הקשר, אולי דירה חדשה שנרכשה יחד, חסכונות, חשבונות וזכויות שונות.
מצד אחד, הוא רוצה שבת הזוג תהיה מוגנת.
מצד שני, הוא רוצה שחלק מהרכוש שצבר יישאר לילדיו.
מה אמור לקרות לדירה?
האם בת הזוג תוכל להמשיך להתגורר בה?
מה יקבלו הילדים ומתי?
במשפחה כזו, המשפט "הם כבר יסתדרו ביניהם" עלול להשאיר לאחר הפטירה בדיוק את השאלות שהיה אפשר להסדיר מראש.
חוק הירושה מאפשר למצווה לקבוע הוראות שונות ביחס לעיזבון ואף מנגנונים כגון "יורש במקום יורש" ו"יורש אחר יורש". לכן תכנון נכון אינו מסתכם תמיד בשאלה "מי יקבל כמה", אלא יכול להתייחס גם לסדר ההורשה ולתרחישים עתידיים.
ומה לגבי ידועים בציבור?
גם כאן לא כדאי להסתמך על הנחות.
יש מי שחושבים: "אנחנו לא נשואים, לכן בן הזוג שלי לא יורש אותי."
אחרים מניחים את ההפך: "אנחנו חיים יחד כבר שנים, אז ברור שהוא יקבל הכול."
המציאות המשפטית מורכבת יותר.
חוק הירושה כולל הוראה הנוגעת לבני זוג שחיו חיי משפחה במשק בית משותף, בהתקיים התנאים הקבועים בחוק. לכן במערכת יחסים של ידועים בציבור חשוב לבחון את הנסיבות הספציפיות ואת הרצון של בני הזוג, במקום להסתמך על הנחות.
צוואה יכולה להיות כלי משמעותי ליצירת ודאות ולהבהרת הרצון.
אז מה בעצם אפשר לקבוע בצוואה?
צוואה אינה רק רשימה של שמות ואחוזים.
חוק הירושה מאפשר לאדם לצוות את כל עיזבונו, חלק ממנו או נכס מסוים מתוך העיזבון.
בהתאם לנסיבות ניתן לחשוב, בין היתר, על השאלות הבאות:
מי יהיו היורשים? האם החלוקה ביניהם תהיה שווה? האם נכס מסוים מיועד לאדם מסוים? מה יקרה אם אחד היורשים לא יהיה בחיים במועד הרלוונטי? האם יש צורך להתייחס באופן מיוחד לבן זוג, לילדים מקשר קודם או למבנה משפחתי מורכב?
דווקא השאלות האלה הן הסיבה לכך שבעיניי עריכת צוואה טובה מתחילה לפני שמנסחים את הסעיף הראשון.
קודם מבינים את ההרכב המשפחתי ואת רצון המצווה. אחר כך מתרגמים אותם למסמך משפטי.
האם חייבים עורך דין כדי לערוך צוואה?
חוק הירושה מכיר במספר צורות של צוואה, ולא כולן מחייבות שעורך דין יערוך את המסמך.
בישראל מוכרות ארבע דרכים עיקריות לעריכת צוואה: צוואה בכתב יד, צוואה בעדים, צוואה בפני רשות וצוואה בעל-פה, ולכל אחת מהן תנאים משפטיים משלה.
למשל, צוואה בכתב יד נדרשת להיות כתובה כולה בכתב ידו של המצווה, לשאת תאריך בכתב ידו ולהיחתם בידו.
אבל השאלה האם אפשר לערוך צוואה לבד אינה בהכרח אותה שאלה כמו האם כדאי לעשות זאת במקרה מסוים.
כאשר יש ילדים, נכסים, פרק ב', ידועים בציבור, עסק, חלוקה לא שוויונית או רצון לקבוע מנגנונים מיוחדים - לניסוח המדויק ולתכנון מראש יכולה להיות משמעות רבה.
ערכתי צוואה לפני שנים. זה מספיק?
לא תמיד.
צוואה אמורה לבטא את הרצון שלכם. וכאשר החיים משתנים באופן משמעותי, כדאי לבדוק האם המסמך הישן עדיין עושה זאת.
נישואים, גירושין, זוגיות חדשה, לידה, רכישת נכס משמעותי, שינוי במבנה המשפחה או שינוי ברצון כלפי היורשים הם הזדמנות טובה לפתוח מחדש את הצוואה ולקרוא אותה.
הדין מכיר בחופש של אדם לשנות או לבטל את צוואתו, בכפוף להוראות הדין.
לכן צוואה אינה בהכרח מסמך שעורכים פעם אחת ושוכחים ממנו במגירה.
ואם כבר ערכתי צוואה - איך ידעו שהיא קיימת?
ניתן להפקיד צוואה אצל הרשם לענייני ירושה.
לפי משרד המשפטים, מטרת ההפקדה היא לאפשר לאדם להבטיח שהצוואה תימצא לאחר מותו ותישמר מפני פגעי הזמן.
לאחר הפטירה, צוואה שהופקדה אצל הרשם נפתחת ונמסרת לזוכים בהתאם להליך הקבוע.
זו פעולה נפרדת מעריכת הצוואה עצמה, אבל היא יכולה להיות חלק מהחשיבה הכוללת על כך שהרצון שנכתב במסמך אכן יהיה נגיש ביום שבו יהיה צורך בו.
ומה קורה לאחר הפטירה?
גם כאשר קיימת צוואה, עצם קיומה אינו מספיק כדי להתחיל לפעול על פיה באופן אוטומטי.
לאחר פטירת המצווה, הזכאים על פי הצוואה מגישים בקשה לצו קיום צוואה, שנועד להכניס את הצוואה לתוקף.
כאשר אדם נפטר ללא צוואה, מוגשת בדרך כלל בקשה לצו ירושה, לצורך קביעת היורשים על פי דין.
אלה שני הליכים שונים, וההבדל ביניהם מתחיל בהחלטה שהתקבלה - או שלא התקבלה - עוד בחייו של האדם.
אז מתי כדאי לעצור ולחשוב על צוואה?
לא הייתי קובעת גיל.
הייתי מסתכלת על החיים.
אם יש לכם ילדים; אם רכשתם דירה; אם אתם בזוגיות; אם אתם ידועים בציבור; אם התגרשתם והתחלתם פרק ב'; אם יש ילדים ממערכות יחסים שונות; אם יש לכם עסק; או אם פשוט חשוב לכם שרכוש מסוים יגיע לאדם מסוים - יש היגיון לבדוק האם אתם זקוקים לצוואה.
יכול להיות שלאחר בדיקה תגלו שכללי הירושה על פי דין מתאימים בדיוק למה שאתם רוצים.
ויכול להיות שתגלו שלא.
העיקר הוא שזו תהיה החלטה מודעת ולא הנחה.
צוואה אינה עוסקת רק במה שישאיר אדם אחריו
בעיניי, זו אולי הנקודה החשובה ביותר.
עריכת צוואה אינה חייבת לנבוע מפחד מהמוות.
אפשר לראות בה בדיוק להפך - פעולה של אחריות כלפי החיים שבנינו.
המשפחה שלנו, הבית שרכשנו, הילדים שגידלנו, בן או בת הזוג שבחרנו והרכוש שצברנו לאורך השנים.
אנחנו מקבלים במהלך החיים אינספור החלטות כדי להגן על הדברים האלה.
צוואה מאפשרת לקבל עוד החלטה אחת:
לא להשאיר לאחרים לנחש מה היינו רוצים.
משרדי ממוקם בגן יבנה ומעניק ייעוץ וליווי בתחום הצוואות והירושות לתושבי גן יבנה, אשדוד, יבנה, רחובות, יישובי השפלה והסביבה.
המידע במאמר הוא מידע משפטי כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ המתאים לנסיבותיו של כל מקרה.