יכול להיות שעוד לא החלטתם להתגרש.
יכול להיות שכבר החלטתם, אבל עדיין לא אמרתם לבן או לבת הזוג.
ויכול להיות ששניכם מבינים שהקשר הסתיים, אבל אין לכם מושג מה עושים עכשיו.
גירושין הם לא רק הליך משפטי. הם נוגעים כמעט בכל חלק בחיים: בילדים, בבית, בכסף, בשגרת היום-יום ולעיתים גם בעסק, בחסכונות ובזכויות שנצברו במשך שנים.
לכן, לפני שממהרים לעשות את הצעד הראשון, כדאי להבין משהו חשוב:
הצעד הראשון בגירושין לא חייב להיות פתיחת תיק. הצעד הראשון יכול להיות פשוט להבין איפה אתם עומדים.
החלטנו להתגרש. מה עושים עכשיו?
אחת השאלות הראשונות שעולות היא: "איפה פותחים תיק?"
אבל לפני השאלה איפה פותחים, כדאי להבין מה בכלל צריך להסדיר.
אצל זוג אחד עיקר המחלוקת תהיה סביב הדירה.
אצל זוג אחר הילדים וזמני השהות יהיו הנושא המרכזי.
במשפחה אחרת יהיו עסק משותף, פנסיות, חסכונות, הלוואות או נכסים שנרכשו לפני הנישואין.
ולפעמים בני הזוג דווקא מסכימים על רוב הדברים ורוצים בעיקר לדעת כיצד לסיים את הנישואין בצורה מסודרת.
לכן אין מסלול אחד שמתאים לכל משפחה.
לפני שמתחילים הליך, כדאי למפות את התמונה: הילדים, הרכוש, ההכנסות וההוצאות, החובות, הזכויות הסוציאליות, מקום המגורים והאפשרות להגיע להסכמות.
רק לאחר שמבינים את התמונה אפשר לקבל החלטה מושכלת לגבי הדרך.
האם חייבים לפתוח מיד תביעת גירושין?
לא.
למעשה, כאשר קיימת מחלוקת משפחתית, הדין בישראל קובע במקרים הרלוונטיים שלב מקדים של בקשה ליישוב סכסוך לפני שניתן להגיש תביעות בענייני משפחה.
מטרת ההליך היא לתת לצדדים אפשרות לנסות לפתור את המחלוקות בהסכמה ולצמצם, ככל שניתן, את הצורך בהתדיינות משפטית.
במסגרת ההליך מתקיימות פגישות מהו"ת - מידע, היכרות ותיאום - ביחידות הסיוע שליד בתי המשפט או בתי הדין.
בתקופת עיכוב ההליכים, שעומדת ככלל על 60 ימים, הצדדים אינם יכולים להגיש את התביעות הרגילות בסכסוך המשפחתי, בכפוף לחריגים הקבועים בדין ולמקרים שבהם נדרש סעד דחוף.
לכן גם מבחינה משפטית, "החלטנו להתגרש" לא בהכרח שווה ל"מחר מגישים תביעה".
ומה אם אנחנו רוצים להתגרש בהסכמה?
זו אפשרות חשובה, ובמקרים רבים היא יכולה לחסוך לצדדים זמן, הוצאות והרבה מאוד מתח.
אבל גירושין בהסכמה אינם מסתכמים במשפט "אנחנו מסתדרים בינינו".
הסכם גירושין צריך לתת מענה לנושאים שרלוונטיים למשפחה המסוימת: חלוקת הרכוש, הדירה, חובות, זכויות כספיות, הילדים, זמני שהות, מזונות והיבטים נוספים בהתאם לנסיבות.
כאשר בני זוג חותמים על הסכם גירושין, ניתן להגישו לאישור הערכאה המוסמכת. אישור ההסכם מעניק לו תוקף של פסק דין.
לכן גם כאשר היחסים טובים ויש אמון, כדאי להבין היטב על מה חותמים ומה תהיה המשמעות של ההסכמות בעוד שנה, חמש שנים ואף יותר.
הסכם טוב אינו נועד רק לסיים את המחלוקת של היום. הוא צריך לצמצם ככל האפשר את המחלוקות שעלולות להתעורר בעתיד.
יש ילדים? הגירושין לא מסתיימים ביום שבו נפרדים
כשיש ילדים משותפים, בני הזוג יכולים לסיים את הזוגיות - אבל הם נשארים הורים.
וזו נקודה שמשנה את הדרך שבה כדאי לחשוב על ההליך כולו.
צריך להסדיר, בין היתר, את זמני השהות ואת ההתנהלות ההורית, ולעיתים מתעוררות שאלות לגבי מקום מגורים, חינוך, חגים, חופשות, נסיעות לחו"ל וקבלת החלטות משמעותיות עבור הילדים.
לצד אלה עשויה להתעורר גם שאלת מזונות הילדים.
לכן, כאשר יש ילדים, כדאי שהמטרה לא תהיה רק "לנצח" במחלוקת הנוכחית.
המטרה צריכה להיות יצירת מסגרת שאפשר יהיה לחיות איתה גם ביום שאחרי הגירושין.
ילדים אינם צריכים לבחור צד, להעביר מסרים בין ההורים או להפוך לחלק מהמאבק המשפטי.
גם כאשר קיימת מחלוקת אמיתית בין ההורים, אפשר וצריך לנסות להפריד ככל האפשר בין הסכסוך הזוגי לבין ההורות.
ומה קורה לבית?
עבור זוגות רבים זו אחת השאלות המטרידות ביותר.
הבית הוא לא רק נכס כלכלי. הוא המקום שבו המשפחה חיה, ולעיתים הוא גם הנכס החשוב ביותר שנצבר במהלך הנישואין.
האם אחד מבני הזוג יישאר בדירה?
האם ניתן לרכוש את חלקו של האחר?
האם צריך למכור אותה?
מה קורה אם קיימת משכנתה?
ומה אם אחד מבני הזוג הביא סכום משמעותי לרכישת הדירה או שהנכס היה בבעלותו עוד לפני הנישואין?
אין תשובה אחת שמתאימה לכל המקרים!
חלוקת רכוש בין בני זוג יכולה לכלול הרבה יותר מהדירה: חשבונות בנק, חסכונות, זכויות פנסיוניות, קרנות, כלי רכב, השקעות, עסקים ולעיתים גם חובות.
לכן לא כדאי לקבל החלטה לגבי הבית במנותק מהתמונה הכלכלית הכוללת.
"החשבון רשום רק על שמו" - האם זה אומר שהכסף שלו?
לא בהכרח.
בתהליך גירושין, השאלה על שם מי רשום נכס או חשבון היא חשובה, אבל היא אינה תמיד סוף פסוק.
כאשר בוחנים את הרכוש של בני זוג צריך להתייחס, בין היתר, למועד רכישת הנכס, מקור הכספים, משך החיים המשותפים, ההסכמות בין בני הזוג והדין החל עליהם.
זו גם הסיבה שלא כדאי להסתפק ברשימת הנכסים ש"כולם יודעים עליהם".
כדאי לבנות תמונה כלכלית מסודרת לפני שמקבלים החלטות על חלוקת הרכוש.
ומה עם הפנסיה והזכויות מהעבודה?
במקרים המתאימים, גם זכויות פנסיוניות וסוציאליות עשויות להיות חלק מהתמונה הרכושית שיש לבחון במסגרת הגירושין.
לפעמים מדובר בסכומים משמעותיים מאוד.
לכן לפני שמסכימים לחלוקת רכוש, חשוב לדעת מה באמת קיים ולא רק מה נמצא כרגע בחשבון העו"ש.
בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני?
זו אחת השאלות המוכרות ביותר בתחום והיא גם אחת הסיבות לכך שכדאי לקבל ייעוץ לפני שמתחילים לפעול.
בישראל קיימת חלוקת סמכויות בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בתי הדין הרבנים.
בענייני נישואין וגירושין של בני זוג יהודים, עצם הגירושין ומתן הגט מצויים בסמכותו הייחודית של בית הדין הרבני.
לעומת זאת, בנושאים הנלווים לסכסוך - כגון רכוש, מזונות ונושאים הנוגעים לילדים - עשויות להתעורר שאלות של סמכות בין הערכאות בהתאם לנסיבות ולדין.
לכן השאלה "איפה כדאי לפתוח תיק?" אינה שאלה שכדאי לענות עליה באופן אוטומטי.
היא דורשת קודם להבין את המקרה הספציפי.
ומה לא כדאי לעשות כשמתחילים לחשוב על גירושין?
ברגע של כעס קל מאוד לפעול מהר.
לעזוב את הבית מיד, לרוקן חשבון, לשלוח הודעה קשה, לערב את הילדים, לחתום על מסמך כדי "לגמור עם זה", או לפתוח הליך רק מפני שמישהו אמר שחייבים להיות הראשונים.
החלטות שמתקבלות מתוך סערה רגשית עלולות להשפיע על ההמשך.
זה לא אומר שצריך להישאר במקום שאינו בטוח או להימנע מפעולה כאשר יש צורך דחוף. במקרים של אלימות, חשש לפגיעה, הברחת רכוש או מצב דחוף אחר, עשוי להיות צורך לפעול במהירות ולקבל ייעוץ מתאים.
אבל כאשר אין מצב חירום, לפעמים הדבר החכם ביותר שאפשר לעשות לפני פעולה משמעותית הוא פשוט להבין את ההשלכות שלה.
האם מי שפונה לעורך דין כבר "הכריז מלחמה"?
ממש לא.
קבלת ייעוץ משפטי אינה מחייבת לפתוח תיק, ואינה אומרת שהחלטתם לנהל מאבק.
אפשר לפנות לייעוץ גם כאשר עדיין מתלבטים.
המטרה בשלב הזה יכולה להיות להבין מהן הזכויות והחובות, מה צפוי לקרות מבחינה משפטית, אילו מסמכים כדאי לאסוף, אילו נושאים צריך להסדיר והאם קיימת אפשרות להגיע להסכם.
לפעמים דווקא אדם שמבין את מצבו המשפטי יכול לנהל משא ומתן רגוע יותר, משום שהוא אינו פועל מתוך פחד או חוסר ודאות.
אילו מסמכים כדאי להתחיל לאסוף?
אין צורך להפוך את הבית לארכיון בים אחד, אבל וכאשר מתחילים לבחון את התמונה הכלכלית כדאי שתהיה גישה למסמכים הרלוונטיים.
לדוגמה: נתוני חשבונות בנק, משכנתה והלוואות, זכויות בדירה ובנכסים אחרים, תלושי שכר, מידע על חסכונות וזכויות סוציאליות ומסמכים הנוגעים לעסק, ככל שקיים.
המטרה אינה "לחפש חומר נגד הצד השני".
המטרה היא להבין את המציאות הכלכלית שעל בסיסה תצטרכו לקבל החלטות.
אפשר להתגרש בלי "מלחמה"?
כן. בוודאי.
יש זוגות שמצליחים להגיע להסכם לבדם, יש מי שנעזרים בעורכי דין לצורך משא ומתן, ויש מי שפונים לגישור.
ויש גם מקרים שבהם המחלוקות עמוקות ולא ניתן להימנע מהליך משפטי.
לא כל גירושין חייבים להיראות אותו דבר.
הדרך הנכונה תלויה באנשים, ברמת האמון, במורכבות הכלכלית, בטובת הילדים ובפערים שבין הצדדים.
המטרה אינה לבחור מראש בין "שלום" ל"מלחמה".
המטרה היא לבחור בדרך שמגינה על הדברים החשובים לכם, תוך ניסיון לצמצם נזק מיותר.
אז מה באמת הצעד הראשון בגירושין?
לפני שאתם רצים לפתוח תיק, נסו לענות לעצמכם על כמה שאלות:
מה חשוב לי לשמור?
מה המצב הכלכלי שלנו באמת?
מה אני רוצה שיקרה עם הבית?
איך הייתי רוצה שההורות שלנו תיראה לאחר הפרידה?
על מה אנחנו מסוגלים להסכים?
ועל מה קיימת מחלוקת אמיתית?
לא חייבים לדעת את כל התשובות.
אבל כדאי לדעת מהן השאלות.
גירושין הם תקופה שבה הרבה דברים מרגישים לא ודאיים. ידע משפטי נכון לא יכול לקבל את ההחלטה במקומכם - אבל הוא יכול לעזור לכם לקבל אותה כשאתם מבינים טוב יותר את התמונה.
חושבים על גירושין? לא חייבים לרוץ לפתוח תיק ברבנות
גם אם אתם רק מתלבטים, אפשר לקבל תמונה משפטית מסודרת לפני שמחליטים כיצד לפעול.
ייעוץ בשלב מוקדם יכול לסייע להבין את הסוגיות הנוגעות לילדים, מזונות, רכוש, דירת המגורים, זכויות כלכליות והאפשרות להגיע להסכם - ולבחון איזו דרך מתאימה לנסיבות שלכם.
המידע במאמר הוא מידע משפטי כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ פרטני המתאים לנסיבותיו של כל מקרה.