"אנחנו חיים יחד כבר כמה שנים, אז אנחנו נחשבים ידועים בציבור?"
זו נשמעת כמו שאלה שאמורה להיות לה תשובה של כן או לא.
בפועל, הדברים מורכבים יותר.
אין כלל פשוט שלפיו אחרי שנה, שלוש או חמש שנות מגורים משותפים בני זוג הופכים אוטומטית לידועים בציבור.
המעמד נבחן לפי מערכת היחסים בפועל - ולכן השאלה החשובה אינה רק כמה זמן אתם יחד, אלא איך נראים החיים המשותפים שלכם.
אז מי נחשבים ידועים בציבור?
בפסיקה התגבשו לאורך השנים שני מאפיינים מרכזיים לבחינת מערכת יחסים של ידועים בציבור: חיי משפחה וניהול משק בית משותף.
גם המוסד לביטוח לאומי מגדיר ידועים בציבור כבני זוג המנהלים משק בית משותף מתוך חיי משפחה, מערכת יחסים זוגית, קשירת גורל ורצון לחיות יחד.
בתי המשפט בוחנים את המציאות של בני הזוג: כיצד התנהלו, כיצד ראו את הקשר שלהם ומה ניתן ללמוד ממכלול הנסיבות.
לכן אין "טופס קסם" שהופך זוג לידועים בציבור, וגם מגורים באותה כתובת לבדם אינם בהכרח סוף הבדיקה.
אנחנו גרים יחד - זה מספיק?
לא בהכרח. מגורים משותפים הם כמובן נתון משמעותי, אבל השאלה רחבה יותר.
אפשר לבחון, למשל, האם בני הזוג ניהלו משק בית משותף, כיצד התנהלו מבחינה כלכלית, כיצד הציגו את עצמם כלפי הסביבה, האם הייתה ביניהם מחויבות זוגית ומה הייתה כוונתם ביחס לחיים המשותפים.
בפסיקה הודגש כי הבחינה היא עובדתית ותלויה בנסיבותיו של כל קשר.
לכן שני זוגות שחיו יחד במשך אותו מספר שנים לא בהכרח יקבלו אותה תשובה משפטית.
ואם אנחנו ידועים בציבור - כל הרכוש הופך אוטומטית לחצי-חצי?
לא. זו אחת הטעויות החשובות שכדאי להימנע מהן.
חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, והסדר איזון המשאבים הקבוע בו, חלים על בני זוג נשואים שעליהם חל החוק. אצל ידועים בציבור שאלת השיתוף הרכושי נבחנת מכוח דינים והלכות אחרות, ובמרכזן עשויה לעמוד הלכת השיתוף והכוונה של בני הזוג לשתף זה את זה ברכוש.
גם כאשר בני זוג מוכרים כידועים בציבור, לא נובע מכך אוטומטית שכל נכס של אחד מהם שייך במחצית לבן הזוג האחר.
יש לבחון את אופי החיים המשותפים, הנכס המסוים, מקורו, ההתנהלות הכלכלית והראיות לכוונת שיתוף.
לכן חשוב להפריד בין שתי שאלות:
האם היינו ידועים בציבור?
ו-אם כן - באיזה רכוש התכוונו לשתף זה את זה?
אלה לא תמיד אותה שאלה.
הדירה רשומה רק על שמי - מה זה אומר?
הרישום הוא נתון חשוב, אבל במחלוקת בין ידועים בציבור עשויה להתעורר טענה לשיתוף בנכס הרשום רק על שם אחד מהם.
נניח שאחד מבני הזוג רכש דירה עוד לפני הקשר. זהו מצב אחד.
לעומת זאת, אם דירה נרכשה במהלך שנים של חיים משותפים, שני בני הזוג השתתפו במימונה והתייחסו אליה כאל בית משותף - התמונה עשויה להיות שונה.
לא נכון לקבוע מראש שכל דירה מתחלקת.
אבל גם לא תמיד נכון להסתפק במשפט:
"היא רשומה על שמי, ולכן אין לצד השני שום זכות."
צריך לבדוק את העובדות.
אפשר למנוע את חוסר הוודאות?
במקרים רבים כן.
בני זוג שאינם נשואים יכולים לערוך הסכם לחיים משותפים ולהסדיר בו את היחסים הכלכליים ביניהם.
אפשר לקבוע מה יישאר רכוש נפרד, כיצד יתייחסו לדירה, מה יקרה לכספים שכל אחד מביא לקשר, כיצד יתנהלו רכישות עתידיות ומה יקרה במקרה של פרידה.
זה רלוונטי במיוחד כאשר אחד מבני הזוג מגיע לקשר עם דירה, עסק או רכוש משמעותי, כאשר קיימים פערים כלכליים או כאשר מדובר בפרק ב' ולכל אחד מהצדדים כבר יש ילדים ורכוש משלו.
הסכם טוב לא נועד לקבוע אם הקשר "רציני". הוא נועד לצמצם את הצורך להתווכח בעתיד על מה בני הזוג התכוונו היום.
ומה קורה אם אחד מבני הזוג נפטר?
כאן נכנס לתמונה סעיף 55 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965.
הסעיף קובע, בתנאים הקבועים בו, הסדר שלפיו איש ואישה שחיו חיי משפחה במשק בית משותף אך לא היו נשואים זה לזה עשויים לרשת זה את זה כאילו היו נשואים, כאשר בשעת הפטירה אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר - וכל עוד אין בצוואה הוראה אחרת.
זו נקודה משמעותית מאוד.
אנשים לפעמים מניחים שאם לא התחתנו, בן הזוג "לא יורש כלום".
זו אינה בהכרח התוצאה.
ומצד שני, מי שאינו רוצה להשאיר את שאלת הירושה לבירור עובדתי לאחר מותו, יכול להסדיר את רצונו באמצעות צוואה.
אז הסכם חיים משותפים מספיק, או שצריך גם צוואה?
אלה שני מסמכים שעוסקים בדברים שונים.
הסכם חיים משותפים יכול להסדיר את היחסים הרכושיים בין בני הזוג.
צוואה קובעת כיצד יחולק עיזבונו של אדם לאחר פטירתו.
לכן במיוחד אצל ידועים בציבור - ובוודאי בפרק ב', כאשר יש ילדים מקשרים קודמים - כדאי לבחון את שני הנושאים יחד ולא להניח שמסמך אחד בהכרח פותר את הכול.
ומה לגבי ביטוח לאומי?
גם כאן למעמד של ידועים בציבור יכולה להיות משמעות.
המוסד לביטוח לאומי מציין שבני זוג שהוכרו אצלו כידועים בציבור נחשבים כבני זוג נשואים לעניין זכויות וחובות לפי חוק הביטוח הלאומי.
לצורך בחינת המעמד ניתן להידרש למסמכים המעידים על החיים המשותפים, כגון רכוש משותף, הוצאות הבית, הסכם, צוואה, הופעה בציבור כבני זוג ותצהירים.
לכן הכרה כידועים בציבור אינה בהכרח רק "זכות".
יכולות להיות לה גם השלכות על חובות ועל זכאות לקצבאות.
אז אחרי כמה זמן הופכים לידועים בציבור?
אם חיפשתם מספר - אין מספר אחד שאפשר לתת.
המשפט הישראלי אינו קובע כלל גורף שלפיו כל זוג שחי יחד תקופה מסוימת הופך אוטומטית לידועים בציבור לכל דבר ועניין.
הפסיקה בוחנת את מהות מערכת היחסים ומכלול נסיבות החיים המשותפים.
ולכן במקום לשאול רק:
"כמה שנים אנחנו ביחד?"
כדאי לשאול:
"איזו מערכת חיים יצרנו יחד - ומה אנחנו רוצים שיהיו המשמעויות המשפטיות שלה?"
חיים יחד בלי להתחתן? כדאי להסדיר גם את הצד המשפטי
כאשר מצטברים דירה, כספים, השקעות, ילדים או רכוש - כדאי לדעת מה עלול לקרות במקרה של פרידה או פטירה ולא להשאיר את כל התשובות למחלוקת עתידית.
הסכם חיים משותפים וצוואה, כאשר הם מתאימים לנסיבות, יכולים ליצור בהירות ולשקף את רצונם האמיתי של בני הזוג.
המידע במאמר הוא מידע משפטי כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ פרטני המתאים לנסיבותיו של כל מקרה.